דני דורי

בכל הבניה היחודית הפרטית,נעשה נסיון מודע ליצור סינטזה בין הפנטזיה הפרטית לעקרונות האדריכליים.

בהרצליה פיתוח ביקש הלקוח  הירושלמי להביא את עירו לשפלה.

ירושלים הגיעה בבניה באבן.והקרניז מהבטון הצבוע בלבן והמאחד את שני הבתים,הוא כבוד לשפלה.מכיוון ששני הבתים שייכים לאותה המשפחה ,ושטח המגרש מצומצם,החלקים העגולים מנצלים עד למקסימום את שטחי החוץ שנותרו.

המשפחתיות מאפשרת חלל כניסה משותף בין שני הבתים.ושקיפות חלקית של חדרי המדרגות .חלל הכניסה אמור היה להיות מקורה בפלדה וזכוכית שלא נבנו.

2

שני קוטג'ים ניפרדים לא לאותה המשפחה,בירושלים.כמו בבניה בהרצליה יש דגש על אבן כמה שיותר צבעונית,ללא אידאה גדולה,ענין של טעם אצל האדריכל  להמנע ,חוץ מקרניזים (קורות הגג),כמה שיותר מהצבע הלבן.

הבניה העגולה מנצלת טוב יותר את היחס בין חוץ ופנים,ואף הבריכה המתוכננת לקוטג' השיני,משלימה בקוויה העגולים את הבנינים.

הקוטג'ים הם בשטח של 250 מ"ר כל אחד בס"הכ,אבל יוצרים הרגשה של  בתים גדולים הרבה יותר.יש דגש על חללים גדולים כשקומת הקרקע והמדרגות  יוצרים חלל פתוח.ישנם פתחים רבים  ורחבים.

הבתים ניפרדים אך נימצאים בשכנות קרובה ועיצובם על כן דומה.יש ירידה לחניה  במרתף התת קרקעי.

.3. 4 קוטגים ללקוחות ניפרדים במגרש קטן.בגלל  קוטנו של המגרש תוכננו היחידות כמקבץ אחד לבתים ניפרדים.

גג משותף עוטף את הגגות הניפרדים, ונותן נפח יותר גדול ליחידות הניפרדות.

4. 

וילה תלת מפלסית במורדות הולילנד בירושלים.החניה תת קרקעית.

העיגוליות מובלטת כאן יותר ,והיא מקבלת ביטוי נוח בפנים.הזכוכיות והמעקות עוקבים אחרי עיגוליות האבן .הפתחים רבים וגדולים.צבע האבן הוא לא לבן   במודע (לא פשוט באבן).